פסק-דין בתיק תא"ק 4292-02-11

1.         התובעת היא חברה איטלקית שעוסקת בייצור ושיווק מוצרי קרמיקה.

            לטענת התובעת, לא שילמה לה הנתבעת עבור כל הסחורה שקיבלה ונותר חוב בגין שתי חשבוניות, שהסחורה המפורטת בהן סופקה, אך הנתבעת לא שילמה עבורה. 

2.         הנתבעת ביקשה, וקיבלה, רשות להתגונן. 

            בבקשת הרשות להתגונן טענה הנתבעת, כי אמנם החשבוניות הוצאו לפקודתה אך ההתקשרות לא היתה באמת בינה ובין התובעת כי אם בין התובעת ובין  חברה אחרת, מסיקה חסון מסחר 2002 בע"מ ( להלן: "מסיקה"). לפיכך, טענה כי בעל הדין הנכון צריך היה להיות מסיקה, ויש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת. 

            הנתבעת טענה גם כי התובעת לא סיפקה את ההזמנות שנשלחו אליה באופן סדיר ובשל כך נגרם נזק למסיקה, שהחליטה להפסיק את התשלומים לתובעת עד ש"תובהר", כלשון הנתבעת, מערכת היחסים בין מסיקה לתובעת. 

            הנתבעת טענה גם כי בשלב כלשהו סוכם כי מסיקה תחזיר לתובעת את הסחורה שנותרה בידה והתובעת תזכה את החוב בהתאם. לטענת הנתבעת, מאחר ששווי הסחורה שנותר בידי מסיקה, עמד על סכום העולה על סכום התביעה, ממילא אין עוד הנתבעת ו/או מסיקה חייבות לתובעת את סכום התביעה או כל חלק ממנו. 

            הנתבעת טענה גם כי התובעת התחייבה לתת למסיקה בלעדיות בשיווק סחורה אך הפרה התחייבות זו והפרה זו גרמה נזקים בסכום העולה על מיליון ש"ח ויש לקזז איפה סכום זה מכל סכום שייפסק, אם ייפסק, לטובת התובעת. 

3.         כאמור, הנתבעת קיבלה רשות להתגונן. בהתאם, נקבע מועד לשמיעת הראיות והצדדים הגישו תצהירי עדויות ראשיות, לאחר שקבעתי כי בשל טיבן ומהותן של טענות ההגנה שהעלתה הנתבעת, הרי שהיא שתתחיל בהבאת הראיות מטעמה ( החלטה מיום 24/10/11). 

4.         בדיון ביום 29/1/12 נשמעו הראיות, למעט עדותו של עד אחד שנשמעה ביום 5/2/12, ולאחריה הגישו הצדדים סיכומים בכתב. הגשת הסיכומים בכתב התעכבה מאוד ורק כעת מונחים בפני סיכומי כל הצדדים.

5.         ב"כ הנתבעת האריך מאוד בסיכומיו וכאילו לא די בכך גם ניסה במהלכם להתעלם מהחלטות שכבר ניתנו ומסוגיות שכבר הוכרעו, כולל כאלה שההכרעות בהן ניתנו לפי בקשתו ודעתו היא שהתקבלה בהן.

            רק לשם הדוגמא אפנה לסעיף 60 לסיכומים. שם, מבקש ב"כ הנתבעת מבית המשפט לפנות ולעיין בנספח ב' לתצהירו של עד התובעת, מסמך שב"כ הנתבעת עצמו ביקש מבית המשפט להוציא אותו מכלל חומר הראיות!

            יודגש כי ב"כ הנתבעת התנגד מפורשות להגשת מסמך זה על ידי התובעת והתנגדותו התקבלה (החלטה בעמ' 33). 

            דבר זה לא מנע מב"כ הנתבעת, בהמשך הדיון, לנסות ולהפנות לאותו מסמך ממש, דבר שנתקל בהתנגדות מטעם התובעת ובהחלטה מפורשת שניתנה בעניין זה ולפיה נספח ב' אינו חלק מחומר הראיות בתיק (החלטה בעמ' 50). 

            כל זה לא מנע, כאמור, מב"כ הנתבעת לשוב ולהפנות בסיכומיו אל אותו מסמך ממש ועוד לטעון כדברים האלה: "ירצה בית המשפט הנכבד להתעלם מנתון זה, כי אז יתעלם, אולם לא ברור כיצד ניתן להתעלם מנתון הסותר את עדותו של גראוולי, ומחזק את טענות התובעת באופן ישיר?" (סעיף 60 לסיכומי הנתבעת). כל זאת מבלי שב"כ הנתבעת טורח לפרט בסיכומיו, שמשתרעים על 117 סעיפים ועל למעלה מ- 25 עמודים, את העובדה שהוא עצמו התנגד לאותו מסמך שכעת הוא מבקש להפנות אליו את בית המשפט.

            התנהלות זו אינה ההתנהלות המצופה מעורך דין ויש בה כדי להטעות את בית המשפט. 

6.         על כל פנים, בסופו של דבר, המחלוקות שבין הצדדים מצומצמות מאוד, בניגוד לאופן שבו ניסה להציג אותן ב"כ הנתבעת בסיכומים מטעמו. 

7.         בבקשת הרשות להתגונן הנתבעת לא הכחישה את החוב הנטען בכתב התביעה וגם לא את החשבוניות שהוגשו במצורף לכתב התביעה, כפי שלא הכחישה כי הסחורה המפורטת בחשבוניות התקבלה במלואה (עובדה שעד הנתבעת אף הודה בה בחקירתו (עמ' 16 שו' 8)). 

            טענות הנתבעת בבקשת הרשות להתגונן שהגישה, היו טענות קיזוז, מאחר שלטענתה היא היתה זכאית להחזיר לתובעת את הסחורה, אשר סכומה עולה על סכום התביעה וכן היא רשאית לקזז מן החוב נשוא התביעה את הנזק שנגרם לטענתה, בגין הפרת הבלעדיות. 

            התביעה היא בסדר דין מקוצר ולפיכך זכותה של הנתבעת לטעון כנגד תביעה זו מוגבלת אך ורק לטענות שהועלו על ידה בבקשת הרשות להתגונן.